מועד אחרון להגשת תביעת פיצויים בגין ירידת ערך קרקע המצויה בתוואי המטרו (קווים M1 ו- M3)

תכנית תת"ל/101/א היא תכנית לתשתיות לאומיות מכוחה ניתן יהיה להקים את קו M1 שהינו פרויקט המטרו אשר יעבור בערים רחובות, נס ציונה, לוד, רמלה, באר יעקב, ראשון לציון, חולון, תל אביב, רמת השרון, כפר סבא, הוד השרון, הרצליה ורעננה (ניתן לראות את תוואי המסילה בתמונה המצורפת מהאתר של נת"ע).

תכנית תת"ל/103 היא תכנית לתשתיות לאומיות מכוחה ניתן יהיה להקים את קו M3 שהינו פרויקט המטרו אשר יעבור בנתב"ג ובערים בת ים, חולון, אור יהודה, רמת גן, קריית אונו, פתח תקווה, תל אביב, רמת השרון והרצליה (ניתן לראות את תוואי המסילה בתמונה המצורפת מהאתר של נת"ע).

ביום 7.7.25 החליט שר הפנים לאמץ את המלצת הצוות המקצועי של מינהל התכנון ולהורות כי ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים בגין ירידת ערך קרקע שמצויה בתוואי המטרו, או קרקע שגובלת עם התוואי, בעקבות אישורן של תכניות תת"ל/101/א ותת"ל/103, וזאת עד ליום 3.8.25.

עמדתו הרשמית של מינהל התכנון היא כי המועד האחרון להגשת התביעות לתכניות המצוינות היה ביום 26.6.25, ובהתאם לכך ניתנה ארכה עד ליום 3.8.25.

יחד עם זאת, מדובר בעמדה שגויה לעניות דעתי מאחר שהיא נשענת על פרשנות לפיה יש לספור את תקופת ההתיישנות של התביעות לירידת ערך (3 שנים לפי חוק התכנון והבנייה) מיום אישור התכניות על ידי הממשלה, כלומר ביום 2.6.22, ולא מיום פרסום התכניות ברשומות ביום 11.7.22. במהלך תקופה זו הוקפאו המועדים במסגרת חוק שעבר בשל מלחמת 'חרבות ברזל' לתקופה בת 24 ימים (ראו סעיף 2(א) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראה שעה-חרבות ברזל)(תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור), התשפ"ד-2023). מנגד, תקופות ההתיישנות לא הוקפאו למשך 11 ימים בשל מלחמת 'עם כלביא'.

סעיף 197(ב) לחוק התכנון והבנייה קובע כי תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך תוגש בתקופה בת 3 שנים כאמור מיום תחילת תוקפה של תכנית. לשונו הברורה של סעיף 197(ב) לחוק קובעת כי יש למנות את תקופת 3 השנים להגשת התביעה מיום כניסה לתוקף של התכנית, ולא ממועד אישורה, כעמדת מינהל התכנון. בנוסף, החלטת הממשלה מיום 2.6.22 שאישרה את התכניות לא פורסמה כלל לציבור, אלא הובאה לידיעתו ביום 11.7.22 על ידי פרסום החלטת הממשלה ברשומות.

על פניו, נראה כי נעלמה מעיניו של מינהל התכנון קביעתו של בית משפט לעניינים מינהליים במסגרת עמ"נ (מרכז) 18979-04-11הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עמק חפר נ' אריה חזן ובנו בע"מ (נבו, 31.3.12), שם נקבע כי: "תחילת תוקפה של תוכנית מתאר ארצית, המתאשרת על ידי הממשלה הוא ככל תקנה בת פועל תחיקתי, מיום פרסומה ברשומות." (פסקה 26). פרשנות דומה ניתנה גם על ידי בית המשפט העליון בהלכת רומן ברג ביחס לתכנית מתאר ארצית (פסקה 77).

ישאל השואל והגואל, מה שונה תכנית מתאר ארצית מתכנית לתשתיות לאומיות ששתיהן מתאשרות על ידי הממשלה (ומבלי שניתנת לציבור הזדמנות להביע את עמדתו לגביהן)? ישיב המשיב הנדיב – אין שום שוני ביחס לתחילת תוקפן של תכניות אלה.

לאור עמדתו של מינהל התכנון כאמור מיום 7.7.25, נראה כי הוסרה המשוכה הראשונה אשר הוצבה במפתיע בפני בעלי הזכויות בקרקע שמצויה על קווי המטרו, שכן ממילא עמדתו הפרשנית של מינהל התכנון לא הייתה מתקבלת לטעמי על ידי ועדות הערר לפיצויים והיטלי השבחה (שפסיקת בית משפט לעניינים מינהליים מנחות את החלטותיהם לפי סעיף 20(א) לחוק יסוד: השפיטה ופסיקות בית המשפט העליון מחייבות אותן) או על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בתורו.

אאחל בהצלחה לתובעים, לשמאים ולעורכי הדין, שנותר להם פחות מחודש להגיש את התביעות לירידת ערך בעקבות שתי תכניות המטרו ולאחר מכן לקצור הצלחות מול המדינה שתידרש לפצות מכיסה את בעלי הזכויות המצויים על תוואי המטרו או בסמוך אליו ויימצאו זכאים לפיצוי.

אם הנכם בעלי זכויות בקרקע המצויה בתוואי של אחד משני קווי המטרו המופיעים בתמונות המצורפות או מכירים בעלי זכויות כאלה, אז זה הזמן להעביר להם את דבריי אלה, ויפה דקה אחת קודם.

הואיל ופרשנותו של מינהל התכנון תקפה גם ביחס לתכניות נוספות של תשתיות לאומיות - בין היתר, תת"ל/102 מכוחה ניתן להקים את קו M2 (עובר בערים פתח תקווה, גבעת שמואל, בני ברק, רמת גן, גבעתיים, תל אביב יפו וחולון) שאושרה ביום 30.4.24, וכן תכניות תת"ל/101/ב (שאושרה ביום 14.12.22 לגבי המקטע הצפוני בחלק המרכזי); תת"ל/101/ג (שאושרה ביום 6.5.25 לגבי המקטע הצפוני), תת"ל/101/ד (שאושרה ביום 17.7.25 לגבי מקטע תע"ש השרון) - אקרא מכאן למינהל התכנון לחזור בו מעמדתו הפרשנית לאלתר ולקבוע כי המועד להתיישנות תביעות לירידת ערך בגין תכניות לתשתיות לאומיות הינו 3 שנים מיום פרסום התכנית ברשומות.