התערבות בית משפט בהחלטות מוסדות התכנון

באופן כללי ועקרוני, בית המשפט העליון בישראל קבע מספר רב של פעמים כי כאשר מוגשת עתירה מינהלית נגד החלטה של רשות ציבורית-מינהלית, היקף ההתערבות של בית המשפט באותה החלטה יהא מצומצם, בהתבסס על ההבנה לפיה בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של הגוף המקצועי האמון על אותו תחום ואשר הוסמך בחוק להחליט לגביו.

בית המשפט לא יתערב בקלות בהחלטות של גופים ציבוריים-מינהליים, אלא רק במקרים בהם תתגלה עילה מסוג חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני של ההחלטה אותה מבקשים לתקוף בבית המשפט או כאשר יתגלה כי נפל בהחלטה פגם חוקי אחר, כמו למשל ניגוד עניינים, משוא פנים ושיקולים פסולים. חשוב עוד לציין שבית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטה שנופלת במתחם הסבירות, גם במקרה שבו ניתן היה לקבל החלטה אחרת (החלטה נבונה או יעילה יותר כפי שצוין על ידי בית המשפט העליון בעע"מ 317/10 אהוד שפר נ' מורן סקאל יניב). בנוסף, כאשר מדובר במקרה של פרשנות תכנית מתאר, או אז מתקיים חריג לכלל אי ההתערבות שעה שמדובר בפרשנות של חיקוק וישנה עדיפות לבית המשפט כפרשן של החיקוק-התכנית.

כללים אלה ביחס להיקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות מינהליות, חלים גם על החלטות מוסדות התכנון שהוסמכו לדון בענייני תכנון ובנייה מכוח חוק התכנון והבנייה. ההיגיון שעומד מאחורי כללים אלה נעוץ כאמור בהבנה כי מוסדות התכנון הם הגופים המקצועיים שמתמחים בשיקולים ובהיבטים התכנוניים בהן עוסקת ההחלטה.

בהתאם לזאת, לאחר שמתקבלת החלטתו הסופית של מוסד התכנון בעניין שמצוי על הפרק, יש לבחון קודם כל האם אותה החלטה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט לפי העילות שצוינו לעיל וכן להעריך את הסיכויים לקבלת סעד של ביקורת שיפוטית על ההחלטה.

מתי לפנות אלינו?

מוזמנים לפנות למשרד להתייעצות בהקדם האפשרי ממועד קבלת החלטת מוסד התכנון, זאת מאחר שהעתירה צריכה להיות מוגשת ללא כל שיהוי והמועד האחרון להגשת העתירה הינו בדרך כלל עד 45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין או מהיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לו עליה (לפי המוקדם).